נאומוב נ' רונאימר חברה לניר בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע נטען של תאונת דרכים בה הוא טוען כי היתה מעורבת משאית נהוגה בידי עד ההגנה , נהג שכיר מטעם הנתבעת.

על פי גרסת התובע הוא נהג את רכבו ברחוב לישינסקי, והתקדם לכיוון הצומת עם רחוב סחרוב, כשהוא נוסע בנתיב השמאלי ביותר מתוך שלושה. משאית נהוגה בידי עד ההגנה , בבעלות הנתבעת שנסעה מימינו , סטתה לכיוון רכבו, לצורך כניסה לנתיב השמאלי בו נסע, ופגעה בדופן ימין של רכבו.

גרסתו של עד ההגנה , כי כלל א היה מעורב בתאונה כל שהיא ובוודאי שלא פגע ברכב התובע.

נוסף לעדותו של התובע בפני הוא הגיש כראיה מטעמו הודעה על תאונה אותה הגיש למבטחת של , עוז ניהול סיכונים בע"מ . בהודעה הוא מציין מצב בו המשאית נוסעת מימינו , אך מעט מאחור, המשאית סוטה שמאלה, ועם הפינה הקדמית שמאלית שלה פוגעת בדופן ימין שלו .

לעומת גרסה זו בהודעה ת/1 , הוא תיאר בפני מצב בו המשאית בכלל מקדימה אותו בזמן המגע הנטען בין שני הרכבים, וכשחזיתה עוברת את חזיתו, סוטה שמאלה כדי להיכנס לפניו בנתיב השמאלי.

תיאור שונה לחלוטין של אירוע התאונה .

מעיון בתמונות הנזק ברכב התובע , רואה אני שריטות לאורך כל דופן ימין, החל מהדלת האחורית הימנית, עד לכנף, וכן מעיכה בכנף קדמית ימנית. אין כל נזק בפינה הקדמית ימנית והפנס. אילו התאונה אירעה כפי שהתובע תיאר אותה בעדותו בפני, אזי אין כל ספק שהיה נגרם נזק בפינה הקדמית הימנית, באזור הפנס. העדר נזק כזה ברכב התובע , מעיד על כך כי תיאור התאונה בפני אינו נכון .

כמו כן צורת המעיכה בכנף קדמית ימנית, איננה מתיישבת עם הנזק הנגרם ממגע בין שני רכבים בצורה שהתובע מתאר.

מעיון בתמונות הנזק, כאמור ניתן לראות שריטות לכל אורך דופן ימין מחיבור הדלת האחורית הימנית עם הכנף, ועד לכף הקדמית . מצד אחד הנזק אינו מתיישב עם תיאור התאונה ע"י התובע ומאידך אינו מתיישב עם אירוע נזק שנגרם מסטיית רכב לכיוון רכב שמשמאלו . סטיה של רכב אל רכב, משמעה התקרבות החלק הקדמי של הרכב הסוטה אל גוף הרכב אליו הוא סוטה, ומגע ביניהם, אילו רכב היה סוטה אל רכב התובע מימין , והנזק שנגרם כתוצאה מכך, היה כפי שרואים בתמונת, אזי , התאונה היתה מתרחשת כך. רכב סוטה לעבר רכב התובע , פינה קדמית שמאלית שלו פוגעת בדופן ימין וגורמת לנזק. צורתו של הנזק הנגרם תלויה בשאלה אם אחרי המגיע המשיכו שני הרכבים או אחד מהם בתנועה אם לאו. אם הרכב הסוטה ממשיך בתנועה לכיוון גוף הרכב אליו הוא סטה, אזי הנזק מתחיל בנגיעה , אחר כך שפשף קל, אחר כך שפשוף עמוק, ואחר כך מעיכה . אילו מהירות הרכב אליו סוטים יותר גבוהה מזו של הרכב הסוטה, אזי יתכן מצב בו השפשוף הוא אחיד , אך במקרה זה המגע מתחיל קדימה ברכב אליו סטו, ונמשך אחורה ככל שהרכב ממשיך בתנועה קדימה .

תיאור זה הוא לא התיאור אותו מסר התובע . על פי התמונה ,השריטה בדופן ימין שלו היא יותר עמוקה באיזור הדלת האחורית והכנף , ובהמשך קדימה היא אחידה . נזק זה יכול להצביע על מגע שהחל בין רכב התובע וגוף אחר , בחלק הקדמי של דופן ימין, גרם לשריטות בדופן, ולקראת הסיום שני הגופים התקרבו יותר אחד לשני, או עקב התקרבות רכב התובע אל אותו גוף או התקרבות אותו גוף לעבר רכב התובע, אבל בכל מקרה כיוון הסריטה מצביע על כך כי רכבו של התובע היה בתנועה יותר מהירה מן הגוף שנגע בו .

אלא שהתובע טוען מצד אחד , כי הוא עמד בפקק ולא זהה, וכי המשאית היא זו שעקפה אותו וניסתה להיכנס לפניו, משמע שמהירות המשאית היתה גדולה משלו . אין אפשרות ליישב בין הנזק ובין גרסת התובע

הנזק בדופן ימין של רכב התובע אינו יכול להיגרם ממגע עם משאית כמו זו של הנתבעת.

הנזק בכנף קדמית ימנית ברכב התובע אינו יכול להיגרם מסטייה שמאלה של משאית כלשהיא . על פי מהות הנזק בכנף מותר לקבוע כי נזק זה נגרם כתוצאה ממגע שנוצר בין רכב התובע וגוף אחר שנצמד אליו ונגע בו יותר מפעם אחת.

החלק הקדמי של הכנף הימנית לא נפגע ועל כן יש להגיע למסקנה כי הנזק לא נגרם בגלל סטיית גוף לעבר רכב התובע אלא היצמדות מצד ימין , או היצמדות של רכב התובע אל גוף אחר מימינו וגרימת הנזק.

נוסף לכל , במהלך חקירתו הנגדית, לא היה התובע בטוח בעצמו, גמגם לפני שענה על מספר שאלות, ונראה בו כי אינו מעיד אמת על אודות סיבת גרימת הנזק ברכבו .

הנתבע אינו מכחיש כי היה באזור, אבל הוא טוען שהיה מספר רכבים לפני רכב התובע , אינו מכחיש כי נסע קודם בנתיב האמצעי , וממנו עב ר לנתיב השמאלי עוד כ 200 מטר לפני המקום בו דפק התובע על חלונו וטען כי פגע בו .

נוכח כל זאת לא שוכנעתי בגרסת התובע ואני דוחה אותה .

התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות אינני עושה צו להוצאות.